סופרבול 52 – טירוף שאי אפשר להסביר וכמה מחשבות

וואו.

וואו.

משחק לספרים.

הכי הרבה יארדים בהיסטוריה של משחק ב-NFL.
הכי הרבה יארדים בסופרבול לקבוצה המפסידה.
הבעיטה הכי ארוכה של בועט רוקי בסופרבול.
פעם ראשונה שקורטרבק מוסר לטאצ'דאון ותופס טאצ'דאון בעצמו בסופרבול.
פאנט אחד בכל המשחק!

Nick Foles #9 of the Philadelphia ...

לנצח את בריידי בשוטאווט. משחק בלי הגנות. פאמבל דרמטי בסוף המשחק של אחד מהקורטרבקים הגדולים אי פעם אם לא הגדול ביותר. 2 המרות מוצלחות בדאון רביעי. 9 טאצ'דאונים במשחק כולו. טריק פליי משוגע של הפטס שנכשל, והתשובה המדהימה של פילי.

8 שעות אחרי המשחק, כשאני מסתכל על המספרים, אפשר להבין שהאיגלס הייתה הקבוצה השלמה יותר במשחק הזה, אבל זה לא היה נראה ככה ולא הרגיש ככה. אפשר לדבר על מספרים כמו אחוזי ההשלמה הנמוכים של בריידי, אבל אפשר לתרגם את כל המספרים לכמה פסקאות שיסכמו את המשחק.

זה היה צמוד, אבל בסופו של דבר דאג פידרסון outcoached ביל ביליצ'יק בכמה מהלכים ששינו את המשחק. הטריק פליי, הפאמבל, הריצות בדאון שלישי ו-4 או 5 יארד. אגרסיביות שמאוד יוצאת דופן בתעוזה שלה ובמה שהיא מוכנה לסכן בשביל הניצחון. יש פה הצהרה רצינית. אתייחס לזה תכף. בנוסף, המון קרדיט לג'ייק אליוט שבעט כמו גדול למרות ההחמצה של האקסטרה פוינט. אסור לשכוח שבאמת היו המון שחקנים של האיגלס שפצועים, אבל היה להם חלק מהותי ובלתי נפרד מהעונה הזאת. וונץ, ספרולס, היקס, פיטרס ועוד.

Philadelphia Eagles tight end Zach Ertz ...

על ההגנות אין הרבה מה להגיד. היה משהו מיוחד במשחק הזה, וההגנות התקשו לעצור את ההתקפות. זה משהו שבאמת קשה להסביר, והיה לא נוח לצפות בו כי זה הרגיש שאנחנו מחכים לראות איזו התקפה תעשה את הטעות הראשונה ולא איזו הגנה תתעלה, כי ההגנות של האיגלס והפטס היו מאוד בינוניות מינוס. יותר מדי חורים וקצב מטורף. הרבה נו האדל של הפטריוטס ומגיע להגנה של האיגלס כל כבוד על העמידה בקצב המטורף של המשחק. צריך כן לדבר ולזכור שההגנה הזאת שלטה ברוב העונה בליגה והייתה בטופ, אז המון קרדיט על מה שהם עשו כל העונה כמו יתר השחקנים כדי להגיע למעמד הזה.

ה-NFL נמצאת בירידה ברייטינג ובתחושה הכללית שהרבה שמות גדולים נעלמים בזמן שהליגה מתקשה ולא מצליחה להלהיב את האוהדים כמו שהיא הייתה רוצה. יש לי חדשות טובות לליגה שעלולות להיות פועל יוצא מסופרבול 52:

1. יש סיכוי טוב שמה שראינו מפילדלפיה הלילה היא התחלה של שושלת חדשה ב-NFL שהגיעה לקחת את גביע לומברדי מהפטריוטס ולהתחיל בליגה הזאת משהו חדש.

2. הליגה יצאה בשלום משני reviews שהיו יכולים להכריע את המשחק אם ההחלטה הלא נכונה הייתה מתקבלת, אבל למזלה של הליגה השופטים ידעו לקבל את ההחלטה הנכונה עובדתית, והליגה חייבת לטפל בעניין של "מה היא תפיסה ומה לא". הסופרבול הזה משאיר לכולנו טעם של עוד כי הרבה דברים מעניינים עלולים לקרות פה.

זה סוג של ניחוש, כי קשה ללכת נגד ביליצ'ק ובריידי, אבל יכול להיות שהמשחק הזה מסמל את שקיעתה של האימפריה מבוסטון.

Tom Brady #12 of the New ...

איך מנצחים אימפריה עם כל כך הרבה כח? עם יותר כח מסתבר, וכשחושבים על כל העונה הזאת בדיעבד, הקבוצה המשיכה כל הזמן להשתפר עד שהגיעה לרגע האמת ופשוט נלחמה במשחק חייה, הצליחה לנצח ועשתה היסטוריה. כמו שכתבתי מקודם – יכול להיות שמה שראינו הלילה זו ההתחלה של עידן חדש לא רק של פילי, אבל של הליגה כולה.

 

 

 

מודעות פרסומת

אנ חייב להודות שיש לי בעיה עם סטטיסטיקות. זה מאוד נחמד לראות את המספרים, אבל לפעמים זה פשוט מציק לי כמה משמעות אנחנו, האוהדים, נותנים למספרים. אני מקווה שאיכשהו הפוסט הזה יוכל לתת פרספקטיבה אחרת לכל המספרים שאנחנו רואים בשידורים. אני אשתדל שזה לא יהיה ארוך, אבל זה כן יהיה טיפה אנליטי. יאללה.

מה הקטע של מספרים? לדעתי יש כמה סיבות שאנחנו אוהבים להסתכל על מספרים:

  1. הם נותנים תמונה מדידה שאפשר להשוות בין שחקנים וקבוצות.
  2. מספרים לא דורשים יותר מדי הסברים מילוליים בדרך כלל לצופה הממוצע.
  3. הם מספרים לפעמים את הסיפור של כל המשחק.

אני בעד מספרים, אבל צריך להיזהר. לפעמים נראה שהמספרים מספרים לנו את הסיפור, אבל כשצוללים טיפה פנימה מבינים שהסיפור הוא מניפולציה שאנחנו מאוד רוצים להאמין בה. לפני שאתן שתי דוגמאות שלדעתי ממחישות את העניין, חשוב לי להגיד שכל מה שאני אומר מאוד כללי ולא קשור לסופרבול איכשהו. נכון, אנחנו כמה ימים מהסופרבול, אבל אלה דברים שכבר הרבה זמן יושבים לי בראש.

העונה הנוכחית דיברו הרבה מאוד פעמים על העובדה שפילדלפיה היא מקבוצות ה-3rd down הטובות בליגה. לאנשים כמוני שאוהדים את פילי, הנתון הזה בדרך כלל יכול מאוד לשמח. מי לא רוצה שבדאון שלישי אחוזי ההמרה לדאון ראשון יהיו גבוהים? אבל רגע, מה זה אומר על פילדלפיה?

אולי פילדלפיה באמת טובה בהמרות בדאון שלישי, אבל מצד שני, אולי היא הקבוצה שבאופן כללי מגיעה להכי הרבה דאונים שלישיים, כי היא לא מצליח בדאון ראושן ודאון שני?

אתם יכולים להפסיק לדאוג כי עשיתי בשביל כולנו את הבדיקה. הנה המספרים של עשר הקבוצות עם אחוזי ההמרה הכי גבוהים בדאון ראשון ב-NFL:

SFO 25.47770701
KAN 25.27716186
LAC 24.78448276
ATL 24.55752212
NOR 24.07002188
TAM 23.91752577
NWE 23.74245473
PHI 23.48008386

פילדלפיה וניו אינגלנד צמודות מאוד וסוגרות יחד את הטופ 10. אבל לא יותר מעניין שקנזס סיטי וסן פרנסיסקו מובילות את הליגה? יש כאלה שיגידו שזה אולי מטריד אפילו, אבל בכל מקרה, יותר מ-25 אחוז מהמסירות של קנזס סיטי וסן פרנסיסקו בדאון ראשון, מובילות לדאון ראשון חדש.

הנה טבלת ההמרות בדאון שני:

NWE 29.42477876
NOR 28.5046729
TAM 27.55555556
WAS 27.16894977
DAL 26.8018018
MIN 26.34854772
PIT 25.63559322
ATL 24.41860465
KAN 23.75565611
HOU 23.55371901
BAL 23.55371901
LAC 23.47826087
DET 23.11111111
SEA 22.70742358
JAX 22.69076305
GNB 21.86147186
LAR 21.61572052
MIA 20.71129707
CAR 20.48192771
NYG 20.11952191
TEN 19.74248927
OAK 19.59459459
CLE 19.45606695
IND 18.53448276
DEN 18.44106464
CHI 18.16143498
CIN 17.71300448
SFO 17.1314741
PHI 16.47286822
ARI 16.40625
NYJ 15.85365854
BUF 14.72868217

אני לא רוצה להרחיב יותר מדי, אבל מאוד בולט לראות את הצניחה של פילדלפיה בדאןו שני למקום ה-28 מתוך 32 קבוצות.

כמו שאפשר להבין, יש פה מקום להרבה שאלות, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור שהמספרים הם מניפולציה רגשית שמוסיפה לנו מימד במשחק, כי אם אנ רואה משחק ויודע שפילדלפיה היא מהקבוצות הכי טובות בליגה בהמרה בדאון שלישי, אז כנראה שאצעק על הטלויזיה ואתאכזב כשזה לא יקרה.

לסיום, עוד נתון ששוה לחשוב עליו: מתוך 39 קורטרבקים (מינימום 160 נסיונות מסירות), קאם ניוטון הוא הקורטרבק השני שחטפו לו הכי הרבה מסירות העונה. ברור לנו שיש מיליון סיבות למה זה יכול לקרות, אבל אפשר גם להתמקד בעבודה שמתוך כמעט 40 קורטרבקים, לקאם ניוטון יש הרבה יותר נסיונות מסירה מאשר ליותר מחצי מהם.

אז אפשר גם להתייחס לנתון הזה באופן מאוד פשוט: ככל שמוסרים יותר, נחטפים יותר.

אני מאוד משתדל שהפוסטים שלי לא יהיו אנליטיים וארוכים, אבל לפעמים זה קורה, כי זה ספורט אמריקאי. הפוסטים הבאים יהיו הרבה יותר נעימים לקריאה. מקווה שנהנתם… לפחות קצת 🙂

Fly Eagles Fly

המצב ב-NFL

לא אכביר במילים על כל מה שאנחנו, צופי ה-NFL, חווים העונה. אכנס ישר לעובי הקורה לפי הסדר הבא:
1. השביתה וההשלכות.
2. טים טיבו.
3. גרין ביי פאקרס.
4. קצת על ה-NFC מזרח ועל פילדלפיה כמובן.

אם יצוצו לי נושאים במהלך הכתיבה אשאיר אותם לסוף.

להמשיך לקרוא

עונה חדשה

פספסתי  את הטיימינג לכתוב על שבוע 1, אבל האמת שאני בקביעות מתקשה לעכל את שבוע 1 בכל מקרה. במיוחד אחרי פגרה כמו שעברנו עם השביתה. כן, השביתה. לא אאריך במילים מלבד זה ששבוע מספר 1 הציג כמה הפתעות שאדבר קצת עליהם תוך כדי הכתיבה על שבוע 2.

רק אתנצל על הכתיבה השטחית מאחר שהמשחקים יושבים לי בראש מלפני כמה ימים ואני כבר לא זוכר את כל מה שראיתי ורציתי לכתוב. בנוסף, העייפות הנוכחית שלי מקשה מאוד.

נתחיל.

להמשיך לקרוא

מקנאב חוזר… לשבוע אחד (4)

מה שהיה במשחק מול ג’קסונוויל אין יותר מדי מה לנתח, כי כרגע ג’קסונוויל קבוצה שחסרים בה הרבה דברים.

מקנאב חוזר לפילדלפיה, למשחק מול פילדלפיה, בתלבושת הוושינגטונית האדומה. כמו כל משחק NFC East יש למה לצפות וסביר להניח שיהיה משחק צמוד בהקשר הזה (למרות שדעתי היא שלא יהיה צמוד מדי ושלפילדלפיה יהיה אוויר לנשימה ברוב המשחק).

להמשיך לקרוא