עוד מעט מתחילים מחדש

לא כתבתי המון זמן, כי הפגרה הייתה ממש יבשה ולא היה כ”כ על מה לכתוב. מהיותי בור בעולם המכללות לא רציתי להיכנס לכתיבה על בחירות הדראפט של פילדלפיה. אכתוב עליהן במהלך העונה כשאצפה בהם במשחקים.

בגדול, הרעיון שלי היה להתמקד בפילדלפיה – בפגרה, בהחתמות של שחקנים חדשים, בדראפט שהיה, במיני-קאמפס ובמחנה אימונים שעתיד להיות בחודש הבא, אבל מכיוון שיהיה לי המון זמן לדבר על זה אני מעדיף לדבר על דברים שקרו בליגה עצמה בפגרה הנוכחית.

אז קודם כל, אתחיל במייקל ויק. אני אוהב בע”ח מאוד ומתנגד לכל התעללות בבע”ח. אם הייתי יכול הייתי מאמץ בעצמי כלב/ים.

למרות זאת, אני חושב שמגיעה לויק הזדמנות שניה. לא מכיוון שאני חושב שהוא בן אדם טוב, אלא פשוט כי הוא שילם את חובו לחברה. החוק הוא לא חד-כיווני. כשאדם עובר על החוק, החברה קבעה שהוא ישלם עליו. כשהוא מסיים לרצות את עונשו, הוא שילם ומגיעה לו ההזדמנות השניה להוכיח לעולם שהוא השתנה.

לדעתי חבל מאוד שאנשים לא רוצים לתת לו צ’אנס, כי יכול להיות שכולם ירוויחו מזה. מייקל ויק אתלט מדהים. אמנם הוא לא היה מבריק בתפקידו באטלנטה, אבל כן הוביל את הקבוצה למעמדים חשובים כשהשיא היה בגמר ה-NFC בשנת 2004.

אני אסכם בקצרה: צריך לתת לויק סיכוי, גם להוכיח שהוא השתנה וגם להראות שהוא עדיין שווה צפייה בימי ראשון. אם נהיה אטומים, כולם עשויים להפסיד.

 מגיעה לו הזדמנות שניה?

לעניין אחר ומטריד – ברט פארב. שחקן גדול. מאז שהניו-יורק ג’טס שחררו את פארב מהקבוצה והוא הפך לשחקן חופשי והבין שאין לו קבוצה, התחיל מחול השדים הזה שמתברר לאט לאט כעובדה – ברט לא רוצה להפסיק לשחק.

אני לא יכול לשפוט את ברט, אבל לדעתי הוא היה צריך לפרוש מזמן ולתת לעצמו זמן להירגע. ברור לי שהוא יתגעגע למשחק כשהוא יפרוש, אבל הוא נמצא במעמד בעייתי וצריך לחשוב באופן שקול.

מצד אחד, אפשר לתת לו לשחק באמירה של “נו הוא זקן, שיסיים את הקריירה שלו כשהוא ירגיש שהיא נגמרת ונעזוב אותו לנפשו”. מצד שני, ברט פארב היה שחקן גרין ביי וכל הקבוצה הייתה בנוייה סביבו. הגעתו לקבוצה חדשה יכולה רק להזיק לה. לבנות מערכת שלמה סביב שחקן שעתידו לא ידוע זה דבר בעייתי.

אם אכן ישחק במינסוטה וירכיבו קבוצה שלמה סביבו, ובסיום העונה יפרוש ללא תואר כלשהו, בשביל מה כל הטרחה הייתה? הרי המטרה של כל קבוצה היא לבנות מערכת יציבה עם מטרה לטווח ארוך, ופארב הוא לא הטיפוס שיכול לספק את זה. לפחות בעל סיכוי נמוך מאוד לספק את זה.

אני אסכם בקצרה את ה-פסטי-פארב התקשורתי. לדעתי הוא צריך לפרוש, אבל אם הוא רוצה לשחק ויש קבוצות שמוכנות להשקיע בו – בהצלחה מכל הלב. אבל רק דבר אחד שהייתי רוצה למסור לפארב – אני מקווה שכשתפרוש, תבין את הטעות ותמחק אותה מהזיכרון.

 החלטה שלו.

טום בריידי חוזר. אחרי הפציעה בשבוע הראשון, 7 דקות ממשחק פתיחת העונה, בריידי חוזר לשחק פוטבול. יותר מדי אין מה להרחיב, אבל כמו כל שנה ובמיוחד השנה לפני מחנות האימונים, כולם ירצו לראות את בריידי מתאמן. קשה מאוד להסביר, אבל כל עוד בריידי בבוסטון, וביל ביליצ’ק המאמן – ריח של סכנה מאיים על ה-AFC East.

ולסיום, הסייפטי של פילדלפיה (לא יכולתי להתאפק מלהזכיר את פילדלפיה) בראיין דוקינס עזב את פילדלפיה לאחר 12 עונות ועבר לדנבר ברונקוס במן סיפור מוזר עם טעם ממש לא טוב. אני לא יודע מי הגאון שנתן לדוקניס לעזוב, אבל אני מקווה שיתקנו את המצב. כי את דוקינס, כמו פארב, יזכרו בצבע אחד בלבד.

הסמל של פילדלפיה, כבר לא בפילדלפיה.

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. בלוג נחמד טוב שיש אוהדים של המשחק המדהים הזה בארץ !!
    אני אישית אוהב את COLTS (מה לעשות נולדתי באינדיאנה )

    האיגלס אדירים- והם הקבוצה האהובה עלי מ- NFC
    הם היו צריכים לפרק לקדינלס את הצורה בפלאיוף- אבל אתה יודע לפלייאוף חוקים משלו .
    מקנאב הוא אחלה קוטברק ואחד האהובים עלי ( מנינג האהוב ביותר בכל זאת COLTSׂ )

    תמשיך לכתוב יש אנשים כמוני שמבינים את המשחק ולא בטוחים שהכל שם מכות ובלי סדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s