מהמדבר למפרץ

אני לא יודע מה יהיה מחר ב-22:00 בלילה, שעון ישראל, אבל אני יודע מה יקרה עד 22:00 בלילה. אני יודע שאני אחרוש כל פינה, חור וסדק כדי להעביר את הזמן בלנסות לשכנע את עצמי שאריזונה קבוצה מפחידה. אני יודע שזה מה שיהיה כי אני מכיר את עצמי. החשש הנוראי ביותר, הוא להפסיד לקבוצה שאתה יודע שאתה יכול לנצח בקלות. אבל לא, לא אריזונה.

University  Phoenix Stadium

מכיוון שמאוד קשה לי לנחש (למרות שכבר יצאתי בהצהרות מול כמה חברים) את התוצאה שבה המשחק יסתיים, החלטתי שהכי טוב זה לעשות מה שכל אוהד כן יכול לעשות עם הרבה פחות דאגות – להשוות קצת סטטיסטיקות. כן, זה אולי רובוטי מאוד, יבש מאוד ו-Any Given Sunday, אבל זה כן יכול לעזור להבין מה היתרונות והחסרונות של כל קבוצה.

לפני הכל, ברור לי שיתרון הביתיות הוא של אריזונה. מה שלא ברור לי זה מדוע אריזונה נתפשת כאנדרוג במשחק הזה. האצטדיון בנוי בצורה כזאת שהאקוסטיקה שלו נוראית להפליא, ולשחקני פילדלפיה יהיה קשה להקשיב אחד לשני בכל הרעש וההמולה שהקהל האריזונאי יעשה. מעבר לזה, לא ברור עדיין אם הגג הנפתח של האצטדיון יהיה סגור או פתוח וממה שהבנתי ממסיבת העיתונאים של רורי סגרסט, מאמן הקבוצה המיוחדת של פילדלפיה,  זה יכול להיות גורם משמעותי בכל הקשור לבעיטת ההרחקה של סאב רוקה ולבעיטת של דייויד אייקרס.

בתור שתי קבוצות שידועות במשחק המסירה שלהם (למרות שזה לא מבטיח שום דבר לגבי יום ראשון) נתחיל במקנאב מול וורנר בפלייאוף: מקנאב מסר עד כה 517 יארדים מתחילת הפלייאוף (מקום 2) כשוורנר מאחוריו בהפרש זעום של 491 יארדים (מקום שלישי). אחוזי השלמות המסירות גם כן דומות, כשלמקנאב 60.8% ולוורנר 62.5%. צמוד מאוד, ומלחיץ. מבחינת התופסים של שתי הקבוצות – לאריזונה יש את לארי פיצג'ראלד שמתחילת הפלייאוף קיבל הכי הרבה מסירות מוורנר, מה שהוביל גם למספר היארדים הכי גדול שרסיבר קיבל מאז תחילת הפלייאוף (מקום ראשון בשתי הקטגוריות). מקנאב לעומת זאת, מחלק כדורים למספר גדול של רסיברים, מה שנותן משקל יחסית זהה לחשיבות של כל רסיבר.

בראיין ווסטברוק לא בשיאו, אבל משחק הריצה של האיגלס לא מת לחלוטין. לפחות לא עדיין. למה? יש שלוש סיבות עיקריות:
1. בראיין ווסטברוק עדיין מסוגל להוציא מהלכים אל הפועל, ואלה יכולים להיות מהלכים שמשנים משחק (ע"ע מינסוטה).
2. קורל באקהאלטר. אחח, באק. איזה שחקן גדול. בזמן האחרון התחילו להשתמש בו בפילדלפיה הרבה יותר מבשנה שעברה. אני מסכים שבאקהאלטר, הוא לא מתקרב לווסטברוק פוטנציאלית, אבל הוא ראנינג-בק חזק שלא מוותר ורץ בסגנון קשוח מאוד. אפשר אפילו להגיד שהוא כמעט ההפך מווסטברוק, שרץ בסגנון יותר אלגנטי. אז גם אם אין את ווסטי, יש את באק שהוא גיבוי מעולה.
3. דונובן מקנאב. אם מסתכלים על שני משחקי הפלייאוף הראשונים,  מבחינת התקפת פילדלפיה משחק המסירה היווה מרכיב ראשון בהתקפה. זה פותח את המשחק של ווסטברוק: קודם כל, הוא חוסם מצויין ויודע כמעט תמיד לעזור להגן על מקנאב. דבר שני, יכול לשחק רסיבר ולשנות/לבלבל הגנות.

בואו נדבר הגנות. ההגנה של פילדלפיה שלישית בליגה, אחרי פיטסבורג ובולטימור. זאת הגנה שמשחקת מדהים כבר עונה שלמה.  מאז תחילת הפלייאוף, הגנת פילדלפיה סופגת רק 12.5 נקודות למשחק. מול התקפה אריזונית שמצליחה להבקיע 31.5 נקודות למשחק, משהו חייב להישבר.

מעבר לזה, שתי ההגנות כפו 3 פאמבלים מאז תחילת הפלייאוף, כשאריזונה מחקה את קרוליינה שבוע שעבר באמצעות המון חטיפות. גם פילדלפיה יודעת לעשות את זה, וזה יהיה קרב של הגנות. ג'ים ג'ונסון, המתאם ההגנתי של פילדלפיה יודע שכשקורט וורנר נמצא בפוקט רגוע, זה לא טוב לפילדלפיה. משהו שבטוח נראה, זה המון בליצים, המון הטעיות וסכמות חדשות בהגנה שינסו לעורר בוורנר אי נוחות, וכשלוורנר לא נוח – כדורים עפים לכיוונים רבים.

ההגנה של אריזונה השתפרה מאוד בפלייאוף, והיא משחקת כמו קבוצה חדשה. אסור להקל ראש, וצריך להיות מוכן לכל דבר. בנסיבות שכאלה, אני מאמין שבסופו של דבר ישנם שני כלים שייתכן שאריזונה ישכחו מהם במשחק: סאב רוקה, הפאנטר של האיגלס שמשחק מצויין, למרות שלאחרונה הוא לא היה בשיאו, ודייויד אייקרס שממשיך במגמת ההשתפרות שלו, וקבע שיא פלייאוף של 18 שערי שדה רצופים בכל עונותיו בקבוצה. ייתכן שהמשחק יוכרע בשער, או ב-20 נקודות – אבל אסור לזלזל בכוח שיש לשני הכלים האלה להכריע מיקום על המגרש, ונקודות.

אבל מה אני חושב? אני חושב שמקנאב צריך לשחק משחק מושלם. אני חושב שאסור לכפות מהלכים טפשיים בניסיון שלישי ויארד. אני חושב שווסטברוק צריך לשחק חכם, גם אם לא הרבה.  אני רוצה לראות את קווין קרטיס, ג'ייסון אוונט והאנק באסקט  נותנים את משחק חייהם על המגרש. אופנסיב ליין שנותן כמה שניות טובות למקנאב, והכי חשוב  –  הגנה. אין לי ספק שההגנה של פילדלפיה כ"כ מגוונת, חזקה ומדורבנת לקראת המשחק שהם יתנו הכל כדי לנצח.

אני רוצה לראות את דוקינס מתעופף על וורנר, את סמואל חוטף את השלישית שלו בפלייאוף, את טרנט קול הולם בוורנר ובאדג'רין ג'יימס. קווינטין מייקל על כל המגרש ושלושה ליינבקרים שלא מוותרים! ככה הם שיחקו כל העונה, ואין סיבה לא לשחק כך עכשיו.

הספירה לאחור מתחילה!!!

הספירה לאחור מתחילה.

פילדלפיה באריזונה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s