הליגה המקצוענית האמיתית

אז יש ליגה מקצוענית אמיתית בישראל וזה מאוד נחמד. נחמד? זה מדהים!!! אם אתם לא חובבי ספורט (אבל אזרחי ישראל) אני יכול להבין למה. אני יכול להבין שממש לא כיף ללכת למגרשי כדורגל או כדורסל (שלצערנו הרב הם הענפים הבולטים, נכון לכתיבת שורות אלו, בארץ).

רגע, אתם בטח שואלים על מה אני מדבר – "כבר יש ליגות מקצועניות בישראל! הכדורגל והכדורסל". בטח זה מה שאתם אומרים לעצמכם בראש, ואם לא אז כנראה שפתאום ברגע זה אתם נזכרים.

ליגת התחתית (העל) שלנו בכדורגל וליגת לוזר (ווינר) שלנו בכדורסל אולי מתיימרות להיות ליגות מקצועניות. אולי השחקנים מקבלים שם המון כסף. אולי אפילו יש קהל לקבוצות אחרות חוץ מהקהל הנפלא של מכב"י והקהל הנפלא של הפועל ירושלים (בכדורסל). אולי אפילו יש מגרשים בסדר גודל אירופי. אולי יש שם התנהלות מקצ… אז זהו, אין שם.
כאן נכנסת לתמונה ליגה חדשה, הליגה המקצוענית האמיתית של ישראל – ליגת הבייסבול הישראלית – ה – IBL.
תראו, אני באמת לא חובב בייסבול גדול, אבל אני גאה שיש אנשים שכן איכפת להם מהספורט במדינה הזאת אפילו אם מדובר בבייסבול. האבסורד הוא שהאנשים האלה, אותם אנשים שכן רוצים שיהיה פה ספורט ברמה אחרת מעל כולם, הם ממש לא תושבי ארץ ישראל. אמנם יהודים, כל הכבוד. אבל ממש לא מפה.

שמו הוא לארי באראס – היהודי המיליארדר שיום בהיר אחד קם ורצה שתהיה פה ליגת בייסבול מקצוענית אמיתית בישראל. באותם ימים הוא כנראה לא בדק כמה התנהלות הספורט המקצועני גרועה פה בארץ – היו לו ביצים לבוא לפה להקים "עוד" ליגה מקצוענית. הוא לא ידע לאיזה בוץ הוא עלול להיכנס. אחח, נאיביות של אמריקאים.

האמת? לבן-אדם לא רק יש ביצים, אלא שכל. הוא שיחק אותה בגדול. יש פה ליגה מקצוענית אמיתית! ייתכן?

עכשיו נעבור קצת להסברים: ניהול הליגות המקצועניות בישראל (כדורגל וכדורסל) הוא מתחת לכל ביקורת. המון שחיתויות במועדוני הכדורגל, באיגוד השופטים והכי גרוע – בהנהלות הליגה. אבל אנחנו לא מטומטמים, הישראלים. אנחנו יודעים הכל, כי חרא צף. אבל עדיין, אנחנו ישראלים, סולחים וממשיכים הלאה. אולי אנחנו אשמים באיך שהספורט שלנו נראה.

בעצם אנחנו אשמים. כמה ישראלי מצדנו להגיד שאנחנו לא אשמים כשלמעשה אנחנו אשמים.

נחזור להסבר: ליגות שלא יודעות לשווק את עצמן, ליגות שמבזות את עצמן כשנותנות עונשים "כבדים" לשחקנים, ו-24 שעות לאחר מכן מבטלות את העונש או מחליפות את העונש במשהו מאוד מגוחך, שבאמת לא כדאי לכתוב בעיתונים.

ליגות שלא דואגות לשמור על ערכים ספורטיביים. פיינל פור? ספורטיביות? לפחות במצב הליגה הנוכחי זה לא ספורטיבי וכנראה שלעולם לא יהיה ספורטיבי. הליגות שלנו לא דואגות לנו, לאוהדי הספורט – הן דואגות לאינטרסים של האנשים שעושים עלינו את הכסף.

טוב, הייתי באמת רוצה לכתוב את כל מה שאני חושב על הליגות האלה אבל זאת רשיה ארוכה ואני רוצה להחמיא קצת לליגת הבייסבול.

משחק הפתיחה של הליגה כלל יותר מ 3,200 צופים (!) בטוח חלקכם אומרים עכשיו: "טוב, אבל זה משחק פתיחה… ברור שיהיו כ"כ הרבה צופים".

תנו לי להגיד לכם כמה דברים: דבר ראשון, למרות שמדובר במשחק פתיחה זהו משחק לכל דבר. אם היו באים רק 100 אנשים מה הייתם אומרים אז? "כישלון", נכון? אז הנה, כשבאים 3,200 אנשים צריך להבין שיש קהל שרוצה בייסבול בארץ, וגם יש מישהו שדואג לכך שזה יקרה, ובמקצועיות.

שוב, אני לא חובב ביייסבול, אבל הלכתי למשחק בייסבול בקיבוץ גזר ליד מקום מגורי (מודיעין) ואני חייב לומר לכם שהארגון היה מעל לכל מה שצפיתי. אנשים שם לא מקללים, אלא מספרים בדיחות ומתלוצצים אחד עם השני. היה שם מזנון מאורגן (מחירים קצת יקרים אבל עושה את העבודה בשביל חוויית בייסבול), כרוז, הפעלות לילדים בקהל ובכלל היה מאוד כיף לי לראשונה מזה זמן בכל מה שקשור לספורט בארץ. היה אפילו משחק טוב.

האמת שזה מתחיל עוד לפני שנכנסים למגרש – מספיק שמקבלים את הכרטיס ורואים את מה שהוא מייצג: העיצוב, הצבעים והמראה המכובד באופן כללי. כבר אז מתחילים להרגיש מקצוענות.

אז רב האנשים שצפו במשחק היו אמריקאים, אבל במשחק שבו הייתי היו כמה מאות אנשים ומתוכם המון ישראלים צברים, כמוני. יש משחקים בליגת העל בכדורסל שלא מגיעים מאות אנשים לאולם. אז בבקשה לא לזלזל.

במגרש עצמו ניצן לקנות מרצ`נדייז שונים ומשונים. חולצות של הקבוצות, כדורי בייסבול, מחבטי בייסבול ועוד המון דברים שכבר שכחתי. המגרש נראה טוב, השחקנים והשופטים לבושים כיאה לליגה מקצוענית ויש אווירה טובה במשחק. אין אווירה של "אני עומד לחסל אותך כי אתה אוהד הפועל".

אגב, ראיתי תגובות באינטרנט של די הרבה אנשים שמאוד מרוצים מעניין הליגה, אבל מתלוננים על דבר אחד – שמות הקבוצות. הבעיה של אותם אנשים היא ששמות הקבוצות הן בלועזית: מודיעין מיראקל, תל אביב לייטנינג, פתח-תקווה פיונירס וכו`. אז יש לי כמה דברים לומר לכם:

1. שמות הקבוצות בלועזית, אבל יש משמעות גם בעברית לשמות האלה. אם ממש קשה לכםן אתם מוזמנים לקרוא לפתח-תקווה פיונירס – חלוצי פתח-תקווה ולתל-אביב לייטנינג – הברק של תל-אביב.

2. השמות בלועזית כי מייסדי הליגה הם אמריקאים ונראה להם מאוד בנאלי שהשמות צריכים להיראות ככה. לצערנו, עדיין לא היה ישראלי שיזם רעיון לליגה מקצוענית כזאת – ללא מרכזי הספורט המבחילים (הפועל, מכבי, ביתר וכו`) – עד שיגיע הישראלי האמיץ הזה, תאלצו לחכות בסבלנות לשמות עבריים אמיתיים או להתמודד עם הקיים.

3. עזבו את השמות! זאת ליגה ישראלית. שלנו. בעתיד הלא רחוק, כל ישראלי שיהיה טוב בבייסבול יוכל לקבל במה בליגה המקצוענית הזאת. אז ישראלי ב NBA לא יהיה לנו, אבל אולי ב MLB?

אגב, אם אתם ממש רוצים אתם מוזמנים כל יום ראשון בשש בערב לצפות במשחק בערוץ הספורט (כן, יש אפילו שידור בעברית של המשחק – פשוט תענוג). עופר שלח וירון טלפז מסבירים את החוקים ושמעתי מאנשים שלא ידעו בייסבול שההסברים שלהם מאוד עזרו להם. תנסו, זה לא יכול להזיק.

לראשונה בישראל הבנתי מה זאת מקצוענית אמיתית, ואני מקווה שזאת לא הפעם האחרונה שאחווה זאת. מקווה לראות עוד המון אנשים במגרשים, ואני באמת מקווה שלפי רמת ההתנהלות, הבייסבול יהיה הספורט מספר 1 במדינה שלנו.

קופל, לוזון – יש לכם הרבה עבודה – מישהו רציני הגיע לארץ הקודש ואתם מפגרים מאחור.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s